ביביסיטר

בֵּיבִּיסִיטֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בייביסיטר
הגייה^*	beybisiter
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר ונקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ בֵּיבִּיסִיטֶרִים, בֵּיבִּיסִיטֶרִִיוֹת

בייביסיטר

אדם המשגיח לשעות אחדות ותמורת שכר או דמי כיס על תינוקות או על ילדים קטנים עד שישובו הוריהם, לרוב מבילוי.
- ”בת אחת עבדה בחופש בקיטנה, שניה היתה בייבי־סיטר, הבן נתן שעורים – כך הרוויחו דמי כיס.“ ("מעריב", 22 בנובמבר 1957, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מאנגלית: babysitter; הלחם של baby, "תינוק", "טף" ו־sitter, "משגיח", "שומר על־" (מן sit + -er).

ערך בוויקיפדיה: בייביסיטר