בומבה

בּוֹמְבָּה

[סלנג] יופי של דבר; דבר נהדר ויוצא מגדר הרגיל.
- "אנו בעד הנביא יחזקאל, / נלך אחריו עם תרמיל ומקל, / אל כל מקום שאותנו יביא – / הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא!" (יחזקאל, מאת חיים חפר)
- בומבה של מכונית, כמה היא עלתה? (מכונית גדולה כנראה או יקרה)
- איזה בומבה של בחורה
[סלנג] מכה חזקה: "תראה איזו בומבה הוא חטף במצח".