בדותה

בְּדוּתָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בדותה
הגייה*	bduta
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־ד־י/ה, (גזרת נלי/ה)
דרך תצורה	משקל קְטוּלָה
נטיות	בְּדוּתוֹת

1. שֶׁקֶר, כָּזָב

   • "לֹא הָיָה לוֹ כָּל רָצוֹן לְסַפֵּר לָהּ בְּדוּתוֹת. הָיְתָה זוֹ כְּעֵין מִנְחַת אַהֲבָה, לְהַתְחִיל בַּסִּיפּוּר הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר" (1984, מאת ג'ורג' אורוול)

2. מַעֲשֶׂה דִּמְיוֹן, בְּּדַיָּה

   • ”מִין שַׁעֲשׁוּעַ שׁוֹבָב שֶׁל בְּדוּתוֹת תְּקָפָהוּ, וְהוּא מְסַפֵּר בְּדוּתָהּ לִבְדוּתָהּ וּמְתַבֵּל דְּבָרָיו בְּמַאַמְרֵי חָזָ"ל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נָחַת רוּחַ לַזָּקֵן“ (מעֵבר לחיים, מאת שמחה בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)