פתיחת התפריט הראשי

בא בצל קורתו

בָּא בְּצֵל קוֹרָתוֹעריכה

  1. לשון המקרא התארח, לן בביתו של מישהו לתקופה קצרה.

מקורעריכה

  • ”לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אַל תַּעֲשׂוּ דָּבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצַל קוֹרָתִי.“ (בראשית יט, פסוק ח)

ראו גםעריכה