בא בצל קורתו
בָּא בְּצֵל קוֹרָתוֹ
עריכה- לשון המקרא התארח, לן בביתו של מישהו לתקופה קצרה.
- ”גדולה וקדושה מאוד מצות הכנסת אורחים בעיני הערבי, כי יבוא אורח בצל קורתו והקריב לו בעל הבית את כל חמודותיו, וגם את לחמו יחשׂוך מפיו ונתנו להלך.“ (מליצת ישראל על אדמת ישמעאל, מאת דוד ילין, בפרויקט בן יהודה)
מקור
עריכהפרשנים מפרשים
עריכההרלב"ג על הפסוק מקשר בין צל להצלה כי המתארח בצל קורת המארח גם ניצל מהבעיות שבחוץ.