את אשר יאהב יוכיח

אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יוֹכִיחַ

עריכה
  1. לעתים, אדם האוהב את זולתו מוכיח אותו כאשר הוא רואהו עושה דברים שלא כשורה. האדם האוהב את חברו ירצה שילך בדרך הישר.
    • "לא לחינם – מבאר לי ר' יוזיל – סובלים אנחנו עול גלות, לא לחינם באו עלינו המכות הכתובות ואשר לא כתובות... לוּ שׂם חלקנו כהם, היינו נהנים גם אנחנו מתענוגי העולם הזה... אך את אשר יאהב – יוכיח, למען תחשוק נפשו בתורה; אין יסורים באים אלא לחבב את התורה..." ("מה היא נשמה", י"ל פרץ)

מקור

עריכה
  • מהתנ"ך: ”כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן-יִרְצֶה“ (משלי ג, פסוק יב)

ראו גם

עריכה


השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קרבה רגשית עמוקה
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

עריכה
א־ה־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָהַב אוֹהֵב, אָהוּב יֹאהַב או יֶאֱהַב אֱהֹב או אֱהַב לֶאֱהֹב
נִפְעַל נֶאֱהַב נֶאֱהָב יֵאָהֵב הֵאָהֵב לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל הֶאֱהִיב מַאֲהִיב יַאֲהִיב הַאֲהֵב לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל הָאֳהַב מָאֳהָב יָאֳהַב -אין- -אין-
פִּעֵל אִהֵב מְאַהֵב יְאַהֵב אַהֵב לְאַהֵב
פֻּעַל אֹהַב מְאֹהָב יְאֹהַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַהֵב מִתְאַהֵב יִתְאַהֵב הִתְאַהֵב לְהִתְאַהֵב

הערות

עריכה
  • בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
  • צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.