אשכף

אֻשְׁכָּף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אושכף
הגייה*	Ushkaf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר': אֻשְׁכָּפִים, נ"י: אֻשְׁכַּף־, נ"ר: אֻשְׁכְּפֵי־

אושכף מתקן נעליים כבדרך העולם הישן (1941)

1. לשון חז"ל בַּעַל מִקְצוֹעַ שֶׁמְּלַאכְתּוֹ הִיא מְלֶאכֶת תִּקּוּן הַנְּעָלִים .

   • "מכבש של אֻשְׁכָּף שהוא מותח עליו את העור-טהור..." (משנה תורה לרמב"ם, ספר טהרה, הלכות כלים, פרק ז')
   • ” רב חנינא ורב אושעיא. דהוו אושכפי בארעא דישראל. והוו יתבי בשוקא (יושבים בשוק) דזונות, ועבדי להו מסאני (ועשו להן נעלים) לזונות “ (בבלי, מסכת פסחים – דף קיג, עמוד ב)

גיזרון

• לשון חז"ל, השווה לארמית: אוּשְׁכָּפָא, וכן לערבית: إِسْكاف (קרי: אִסְכָּאף).

מילים נרדפות

• רצען
• סנדלר

תרגום

• אנגלית: leather worker ‏, shoemaker ‏, cobbler
• ערבית إِسْكاف‏, حَذَّاء ‏, سَكَّاف ‏, بَرْدَعِيّ ‏‏

ראו גם

• נעל
• עור
• סנדלרייה