אפעה

אֶפְעֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אפעה
הגייה*	ef׳e
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ע־י/ה
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אֶפְעִים, סמיכות: אֶפְעֵה־, ר׳ אֶפְעֵי־

אפעה

1. סוג של נחש ארסי ממשפחת הצפעונים (Echis). האפעה חי בעיקר באזורים מדבריים.

   • ”רֹאשׁ-פְּתָנִים יִינָק, תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶה“ (איוב כ, פסוק טז)
   • ”מַשָּׁא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל-כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל-דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל-עַם לֹא יוֹעִילוּ“ (ישעיהו ל, פסוק ו)

   • 	שִׁמְעוּ סִפּוּר נָאֶה: גָּדִי רָאָה אֶפְעֶה. הוּא אָמַר: ”אַבָּא, רְאֵה!” וְאַבָּא אָמַר: ”אֶה!”
     – חנוך לוין, הילדה חיותה רואה ממותה, 1999

גיזרון

• בשפה השומרית הקדומה "אִפָּעוּם" ì-pá-ù-um במשמע סוג של נחש. באוגריתית תיבת ״אפָּאו״ (ˀapˁaw) ובערבית - תיבת ״אַפְעָן״ (أَفْعًى) במשמע צפע, נחש.
• בלשון המקרא שורש א־פ־ע (מקביל לשורש פע״י/ה) משמש בהוראה כללית שעניינה נשימה, נשיפה. משורש זה משתלשלת התיבה המקראית ״אָפַע״ שהוראתה: הבל, ריק (השוו: ”הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם“ (ישעיהו מא, פסוק כד)) ולכן פרשנים נטו לפרש את שם הנחש 'אפעה' כנובע מקולות רחשיו האופיניים. קרוב אל הפועל ״פַעָה״ העברי, השוו לערבית דרומית עתיקה: 'אפעו', אתיופית: 'אפעות'.
• במילון ההרוגליפים של האגיפטולוג סיר ווליס באנג (Budge E A Wallis) מצויה התיבה בהגיית "אֵפְ" גם במשמעות 'אויבו של האל רא הנחש' (=serpent), וגם במשמעות של "להסתלסל","להסתובב" . ראו גם - אֵט'פ (ꜣtf) בהוראת נחש-מיתי. בלשון מצרית קדומה בכתב חרטומים : הפַעֵאֹ ḥfꜣ.w ובהוראת - נחש

להלן הירוגליף 'ה+פ+אֲאוֹ+או בתוספת אידאוגרמה (מימין) להגדרת 'נחש' :

מובאות נוספות

• ”בהמה גסה טהורה יולדת לתשעה חדשים [ ...] והקיפוד לשלש שנים, והנחש לשבע שנים, והאפעה לשבעים שנה“ (בראשית רבה, פרשה כ, סימן ד)

מילים נרדפות

• עכס

תרגום

• אנגלית: saw-scaled viper‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אפעה

טקסונומיה בוויקימינים: Echis coloratus