אני ישנה ולבי ער


אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר

עריכה
  1. ביטוי זה מסמל את הניגודיות שבין השינה לערות, שבין הלב לגוף. על הקונפליקט בין הרצון לשקוע בעניינים גשמיים לבין השאיפה להתעלות רוחנית. על הגשמה ומימוש עצמי.
    • עיקר מעשה השתלת האיברים הוא שלבו של האיש החי, הגוסס, יוצא ממנו ובמקומו נכנס לבו של איש שכבר מת, אך הלב מתפקד טוב יותר משל האיש החי. וזה בבחינת "אני ישנה ולבי ער".
    • עם ישראל בגלות, ומרוב השיעבוד והקשיים, הם נראים כבויים ומדוכאים. אך בעצם בלבם להבת התלהבות. "אני ישנה ולבי ער".

מקור

עריכה
  • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.“ (שיר השירים ה', פסוק ב')

שיר השירים הוא הספר הראשון מתוך חמישה שכולם עוסקים בסיפורי אהבה ותשוקה. ביטוי זה נאמר בהקשר לסיפור אהבה שבין שני המסופרים, הם אוהבים אחד את השנייה אך ההזדמנויות שלהם להיות ביחד כל הזמן מתפספסות.

ביטויים קרובים

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה