אנטיפתי

אַנְטִיפָּתִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אננטיפתי
הגייה*	antipati
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	אנטיפת + ־ִי
נטיות	נ׳ אַנְטִיפָּתִית; ר׳ אַנְטִיפָּתִים; נ"ר אַנְטִיפָּתִיּוֹת

1. עברית חדשה שהשהייה בקרבתו אינה נעימה, מָאוּס, דוחה.

   • אֲנִי מֵתָה לִהְיוֹת אַנְטִיפָּתִית וְלוֹמַר: "זֶה לֹא מָה שֶׁהִזְמַנְתִּי! כִּי הַסְּטֵיְק מְחֻרְבָּן, וּכְמוֹתוֹ הַשֵּׁרוּת" אוֹ: ”יוֹתֵר לֹא תִּרְאוּ אוֹתִי פֹּה בַּחֲנוּת!“.("אני מתה להיות אנטיפתית" מאת: דן אלמגור)

גיזרון

• שאילה משפות אירופה. מן אנטיפתיה ביוונית.

תרגום

• אנגלית: antipathic‏‏‏‏