איטלקי

אִיטַלְקִי עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	איטלקי
הגייה^*	italki
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	נ׳ אִיטַלְקִיָּה, ר׳ אִיטַלְקִים, נ"ר אִיטַלְקִיּוֹת

לשון חז"ל שמוצאו מאיטליה.
- ”אִם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת כִּכַּר דְּבֵלָה שֶׁל שִׁשִּׁים מָנֶה בָּאִיטַלְקִי, חוֹרְשִׁים כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק א, משנה ג)
- ”מֵאֵימָתַי חַיָּב, מִשֶּׁיֹּאכַל טַרְטֵימַר בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מָנֶה בָשָׂר וְלֹג יָיִן.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ח, משנה ב)
- ”הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּדִינָר וּבְשָׁוֶה דִינָר, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְרוּטָה; וְכַמָּה הִיא פְרוּטָה – אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בְאִסָּר הָאִיטַלְקִי.“ (משנה, מסכת עדויות – פרק ד, משנה ז)
- ”וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדָּה דַקָּה, מִדּוֹת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ שִׁעוּרָן בָּאִיטַלְקִי, זוֹ מִדְבָּרִית.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יז, משנה יא)

לו הייתה המילה נובעת מבסיס עם המוספית ־ִי, לא היה ניתן להסביר את ה־ק'. מכאן שהמקור הוא מיוונית: italikós) ιταλικός). מכאן נובע גם שמו של הגופן הנטוי בלועזית, italic‏‏‏‏.