אשר
(הופנה מהדף אושר)
לערך העוסק באֲשֻׁר, 'צעד'; ראו בכתיב מלא, אֲשׁוּר.
אֹשֶׁרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אושר |
הגייה* | osher |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־שׁ־ר |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | כ׳ אָשְׁרוֹ |
- רגש של שמחה ושביעות רצון (קצרה או מתמשכת), תחושת סיפוק ורוממות רוח.
גיזרוןעריכה
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
- אוגריתית: ỉšryt (אִשְׁרית) - שמחה.[1]
- ערבית, يَشْرَهُ (יֲשְׁרַאֻ) - זללנות, תשוקה, תאווה [דרושה הבהרה].
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: אושר |
ציטוטים בוויקיציטוט: אושר |
סימוכיןעריכה
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 115 : ỉšryt
אֲשֶׁרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אשר |
הגייה* | asher |
חלק דיבר | מילת חיבור |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- דקדוק מילת שעבוד הפותחת פסוקית חדשה. בלשון הדיבור מקובלת להשתמש בשֶׁ־ לצורך זה.
- ”וְכָל-הָעָם הִכִּירוּ וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי כָל-הָעָם טוֹב“ (שמואל ב׳ ג, פסוק לו)
- ”שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה“ (שיר השירים א, פסוק א)
גזרוןעריכה
- מלשון המקרא. מופיע כ-5000 פעם, לעומת התחליף המקוצר והמאוחר 'שֶׁ-' המופיע במקרא רק כ-137 פעמים.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
אִשֵּׁר אעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אישר |
שורש וגזרה | א־שׁ־ר, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא קרא לאיש "אשריך!"; הִלֵּל, שיבח.
- הראה תקפות טענה מסוימת; הוכיח שהדבר אמת.
- ”כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה, וַתְּאַשְּׁרֵנִי; וְעַיִן רָאֲתָה, וַתְּעִידֵנִי.“ (איוב כט, פסוק יא)
- ”צריכין הדיינין לכתוב: אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני. למה? כדי שלא יהיו מצויין להזים“ (ירושלמי, מסכת גיטין – פרק ט, הלכה ו)
- ממצאי המחקר אישרו את השערת המדען.
- נתן את הסכמתו.
- ”אתמול אישר הפרלמנט הבריטי את “הספר הלבן”, ואנו נכנסים עכשו למשטר חדש“ (תשובתנו ל"ספר הלבן", מאת דוד בן-גוריון, בפרויקט בן יהודה)
- ”אמר לו לשליח שיחזור ויגיד לו את דבר הבשורה באזנו. בהנעת ראש אישר המלך את החזרה“ (בשורה מאת המלך, מאת פרנץ קפקא, בפרויקט בן יהודה)
גיזרוןעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית:
ראו גםעריכה
אִשֵּׁר בעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אישר |
שורש וגזרה | א־שׁ־ר ב |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הלך.
גיזרוןעריכה
- כנראה גזור מ"אֲשׁוּר" בהוראת רגל.
אָשֵׁרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אשר |
הגייה* | Asher |
חלק דיבר | שם־פרטי |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
שבטי ישראל |
---|
רְאוּבֵן | שִׁמְעוֹן | לֵוִי | יְהוּדָה | |
- אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שמו של אשר, בנו השמיני של יַעֲקֹב אבינו, בנה השני של זלפה. סמלו עץ זית.
- "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ." (בראשית מט כ)
- "בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ." (דברים לג כד)
- "אשר (אבן החושן שלו) תרשיש וצבע מפה שלו דומה לאבן יקרה שמתקשטות בו הנשים ומצוייר עליו אילן זית על שם מאשר שמנה לחמו" (במדבר רבה ב ב)
- נחלתו של שבט אשר הייתה במערב הגליל העליון ונודעה כנחלה בעלת אדמה עשירה ופוריה.
- שם פרטי לזכר.
- אשר, האוכל שהכנת טעים מאוד.
- נורית ואשר הלכו אמש יחדיו לבית הקולנוע.
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: שבט אשר |