אורטוריה

אוֹרָטוֹרְיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אורטוריה
הגייה^*	oratorya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ אוֹרָטוֹרְיוֹת; אוֹרָטוֹרְיַת־, אוֹרָטוֹרְיוֹת־

(מוזיקה) יצירה מוזיקלית־דרמטית הבנויה מזמרת יחיד ושירת מקהלה בליווי תזמורת, ועוסקת בדרך כלל בנושא דתי.
- ”על רקע האורטוריה “יהודה המכבי” של הנדל, וכשהוא לבוש בגלימה סגולה ותליון מזהב שנלקחו מתיאטרון, הכתיר עצמו נח כ“שופט ישראל” של העיר החדשה אררט.“ (פרקים בתולדות עם ישראל בעת החדשה, מאת הנרי רומנוב, בפרויקט בן יהודה)

מרוסית: орато́рия (אוֹרָטוֹרְיָה) ומשאר שפות אירופה <--- מאיטלקית: oratorio (המאה ה־16) <--- מלטינית: oratorium, "אוֹרָטוֹרְיוּם", מקום תפילה, קאפלה בכנסייה <--- משם התואר oratorius, -a, -um <--- מן oro, orare – "להתפלל", "לבקש", "להתחנן" וגם "לדבר" או "לנאום".^[1]
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המוסיקה, תשט"ו 1955.

ערך בוויקיפדיה: אורטוריה