אופוזיציונר

אוֹפּוֹזִיצְיוֹנֶרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אופוזיציונר
הגייה* opozitsioner
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ אוֹפּוֹזִיצְיוֹנֶרִים; נ׳ אוֹפּוֹזִיצְיוֹנֶרִית, אוֹפּוֹזִיצְיוֹנֶרִיּוֹת
  1. עברית חדשה א) מתנגד לרעיון מסוים; ב) חבר האופוזיציה בפרלמנט, המתנגד לקואליציה (הרוב הפרלמנטרי האוחז בשלטון).

גיזרוןעריכה

  1. מרוסית: оппозиционе́р (תעתיק: אופוזיציונר) באותה משמעות. מן оппози́ция (אופוזיציה) + הסיומת е́р (־אֶר, er-) המציינת "עיסוק" או "מקצוע".

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה