אונאה

אוֹנָאָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אונאה
הגייה*	onaa
חלק דיבר	שם עצם (פועל)
מין	נקבה
שורש	י־נ־י/ה, גזרת נפ"יו וגזרת נל"י/ה
דרך תצורה	משקל אַקְטָלָה
נטיות	ר׳ אוֹנָאוֹת נ"י אוֹנָאֲת

1. לשון חז"ל הפקעת מחיר. דרישת תשלום מופרז בעבור סחורה.

   • "האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע, שתות למקח" (משנה בבא מציעא ד ג).

גיזרון

• לשון חז"ל משורש מקראי: הונה, המופיע במקרא בהקשר של דכוי החלש בידי החזק, בלשונם של חז"ל לראשונה, צומצמה המשמעות והפכה ל-"אונאה" בהוראת "רמאות על ידי הפקעת מחירים" , ”אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה ד), המונח הוא משפטי מעולם המקח והממכר שחל בו מעתק סמנטי מן הוראת "שעבוד" להוראת "רמאות" בעולם המושגים החז"לי.

צירופים

• אונאת ממון(1)
• אונאת דברים

ראו גם

• הונאה
• שתות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אונאה