אוילי

אֱוִילִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אווילי
הגייה^*	evili
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	א־ו־ל
דרך תצורה	אֱוִיל + ־ִי
נטיות	ר׳ אֱוִילִיִים; נ׳ אֱוִילִית, נ"ר אֱוִילִיּוֹת

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

עברית חדשה מעשה או רעיון שטותי ומטופש.
- לנצח בכל תחרות זו מחשבה אוילית.
אדם טיפש
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: עוֹד קַח-לְךָ, כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי.“ (זכריה יא, פסוק טו)

1. מן אויל. 2. צורה חלופית לאויל מופיעה פעם אחת במקרא.

בלשון יוונית קוינה של תרגום השבעים תירגמו את תיבת 'אווילי' מספר הושע במילה שהגייתה אָפּירוס (ᾰ̓́πειρος) בהוראת: חסר-נסיון, בור .