אַבַּרְזִין

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אברזין
הגייה* abarzin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ אַבַּרְזִינִים
  1. לשון חז"ל כיסוי של עור או של בד עבה לבהמת משא.
    • "מעיקרא קרו ליה משכא, והשתא אברזין" (בבא קמא סו ב). (מתחילה נקרא עור וכיום אברזין.)
    • ”שיירתו של אלדד הדני מנתה שנים־עשר סוסים, אברזין צבעוני מצבעי הקשת על גב כל אחד ואחד מהם – צבעם כצבעי השבטים.“ ("המשקיף", 16 באוגוסט 1946, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. עברית חדשה (ימאות) בד קַנְבָס אטום למים, ארוג בצפיפות ומוספג בעטרן.
    • "[...] שלג נמס ניגר מכובע־האברזין שלו, ומקטורן־הנווט הגדול אשר לו כמו גררוֹ כמעט לרצפה מכובד המים אשר ספג." (הרמן מלוויל, מובי דיק, מאנגלית: אהרן אמיר)
    • ” [...] וְאָז נִתְגַלָה לְעֵינֵינוּ הַדָבָר הָאַחֲרוֹן בָּאַרְגָז – צְרוֹר קָשׁוּר בַּאֲרִיג-אַבַּרְזִין, שֶׁנִרְאָה כִּגְלִילֵי נְיָר, וְשַׂקִית עֲשׂוּיָה אֲרִיג-מִפְרָשִׂים, שֶׁהִשְׁמִיעָה בְּעֵת נְגִיעָה צִלְצוּל שֶׁל זָהָב.“ (אי המטמון, מאת רוברט לואיס סטיבנסון, תרגום: אוריאל אופק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה
  • מארמית: אברזין - יריעת עור המשמשת לכסוי. החידוש על פי דמיון הצליל ל"ברזנט". אל הארמית מפרסית: abarzēn‏ ( abar 'מעל'; zēn 'אוכף').
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

סימוכין

עריכה
  • האקדמיה ללשון העברית, אברזין, 18.06.2020