אבד (שורש)
(הופנה מהדף א־ב־ד)
השורש א־ב־ד הוא שורש מגזרת נפ"א.
נטיות הפעלים
עריכהא־ב־ד | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | אָבַד | אוֹבֵד או אָבֵד, בינוני פעול: אָבוּד | יֹאבַד | אֱבֹד | לֶאֱבֹד |
נִפְעַל | נֶאֱבַד | נֶאֱבָד | יֵאָבֵד | הֵאָבֵד | לְהֵאָבֵד |
הִפְעִיל | הֶאֱבִיד | מַאֲבִיד | יַאֲבִיד | הַאֲבֵד | להַאֲבִיד |
הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
פִּעֵל | אִבֵּד | מְאַבֵּד | יְאַבֵּד | אַבֵּד | לאַבֵּד |
פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
הִתְפַּעֵל | הִתְאַבֵּד | מִתְאַבֵּד | יִתְאַבֵּד | הִתְאַבֵּד | לְהִתְאַבֵּד |
גיזרון
עריכה- השורש א־ב־ד משותף לחלק מן השפות השמיות (ארמית, סורית ועוד).