־ִין עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ין
הגייה* yin
חלק דיבר סיומת
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ ־יִנִים
  1. (כימיה) סיומת בשמות של חומרים כימיים, כגון: קָפֵאִין, יוֹדִין, אָמִין וכו'.

גיזרון עריכה

  • מאנגלית: ו־מצרפתית: ine-; <--- מלטינית: inus-. סופית לציון שייכות או ליצירת שם תואר משם עצם.

תרגום עריכה

  • ספרדית: -ina‏‏‏‏
  • אנגלית: -ine‏‏‏‏
  • צרפתית: -ine‏‏‏‏