תֶּבֶן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תבן
הגייה* teven
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת־ב־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
 
חבילת תבן
  1. קנה הדגן הנקצר, ללא השבולת; קש קצוץ
    • ”וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ“ (בראשית כד, פסוק לב)
    • ”לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן (שמות ה, פסוק ז)
    • ”וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן (ישעיהו יא, פסוק ז)
    • ”יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה“ (איוב כא, פסוק יח)

גיזרון עריכה

מילים נרדפות עריכה

ביטויים עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  • תֶּבֶן באתר האקדמיה ללשון העברית