שכם נסיב ומבגאי גזיר
שְׁכֶם נָסִיב וּמַבְגָאי גְּזִיר עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שכם נסיב ומבגאי גזיר |
הגייה* | |
חלק דיבר | צרף |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- מצב שבו אדם מסויים חוטא, ואדם אחר נענש.
מקור עריכה
- מהתלמוד הבבלי. נסיב בארמית נָשָֹא כשכאן הכוונה לנישואין. גזיר בארמית הוא גָּזוּר הכוונה לנימול.
- על פי הסיפור בספר בראשית בו בגלל חטיפתו של שכם בן חמור את דינה בת יעקב, ועל מנת שיוכל לשאתה הוכרחו כל אנשי העיר להימול.
ביטויים קרובים עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: טוביה חטא וזיגוד מינגד |