שָׁכַב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שכב
שורש וגזרה שׁ־כ־ב, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נָח, שִׁטַּח גּוּפוֹ בִּמְלוֹאוֹ עַל מִשְׁטָח לְשֵׁם שֵׁנָה, רְגִיעָה וְכַדּוֹמֶה.
    • וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד-חֲצִי הַלַּיְלָה, וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר-הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת...“ (שופטים טז, פסוק ג)
    • ”וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ“ (דברים ו, פסוק ז)
  2. לשון המקרא הָיָה מוּטָל, הָיָה שָׂרוּעַ.
    • שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב“ (איכה ב, פסוק כא)
  3. לשון המקרא בהשאלה: קִיֵּם יַחֲסֵי־מִין.
    • ”וְאֶת זָכָר-לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה הִוא“ (ויקרא יח, פסוק כב)
    • ”אָרוּר שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו-כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו“ (דברים כז, פסוק כ)
    • וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ, שִׁכְבַת-זֶרַע, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה; וְעֵד אֵין בָּהּ, וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה“ (במדבר ה, פסוק יג)

גיזרון עריכה

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

למשמעות (4):

ראו גם עריכה


השורש שׁכב

השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות גוף במצב מאוזן פרוס לארץ
גזרה
הופיע לראשונה בלשון המקרא

נטיות הפעלים עריכה

שׁ־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁכַב שׁוֹכֵב

(ב׳ פעוּל: שָׁכוּב)

יִשְׁכַּב שְׁכַב לִשְׁכַּב
נִפְעַל נִשְׁכַּב נִשְׁכָּב יִשָּׁכֵב הִשָּׁכֵב לְהִשָּׁכֵב
הִפְעִיל הִשְׁכִּיב מַשְׁכִּיב יַשְׁכִּיב הַשְׁכֵּב לְהַשְׁכִּיב
הֻפְעַל הֻשְׁכַּב מֻשְׁכָּב יֻשְׁכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות עריכה

  • בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.

שֶׁכֶב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכב
הגייה* shechev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־כ־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל סגוליים
נטיות
 
אבני ריחיים – רכב ושכב.
  1. לשון חז"ל התחתונה באבני הרחיים.

מקור עריכה

  • לשון חז"ל, משרש מקראי

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 802
  2. sakapu II, in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 312
  3. דרך הרעיון 'גרם שישכב, השכיב', כנראה קשור לsakapu I (מקביל לעברית\ארמית סכף) שמשמעו 'הטיל לקרקע, רמס, הפיל' (גם page 312).