שיחה:צמית

צמית = משועבד לנצח, לתמיד.

מבחינה היסטורית= איכר המשועבד לצמיתות לאחוזה חקלאית מסוימת הנמצאת בבעלותו של בעל אחוזה פיאודאלי. הצמית מחוייב לעבד את האדמה כל ימי חיו ואינו רשאי לעזוב את האחוזה ללא רשות בעליו. בתמורה לעבודתו מקבל האיכר חלק מהתוצרת החקלאית המיוצרת על ידו.

שחזרתי את ההגדרה כי הצמית מוצמת לקרקע כאמור לעיל ולאו דוקא לאדון מסוים. וזאת הגדרה על פי החוק. כשהקרקע נמכרת, הצמיתים נשארים צמודים אליה גם בבעלותו של הקונה. פורמלית, אין הסכם בית הצמית לבין בעל הקרקע כך שאין מקום להכניס להגדרה מחויבות של בעל הקרקע.

וסל ואריס אינן מילים נרדפות לצמית. הרוזן מקנטרברי הוא וסל של מלך אנגליה, ובודאי לא צמית. אריס הוא אכר שאין לו קרקע משלו אבל הוא אינו צמית. זה היה מצבם של אכרים רבים במצרים לפני חלוקת האדמות וגם בארץ ישראל בעקר לפני הכיבוש הבריטי. האדמה היתה שיכת לבעלי אחוזות והאכרים האריסים ישבו עליה ועבדו אותה ובתמורה שלמו לבעל הקרקע, לרוב בחלק מן היבול. אם רצו, יכלו לעזוב את המקום ולעבור למקום אחר.