שטיל
שְׁטִיל עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שטיל |
| הגייה* | shtil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | |
- [סלנג] (ימאות) העדר רוח; מצב בו הים חלק לגמרי, ללא משב רוח ולו הקל ביותר.
- לקראת הצהריים השתרר שטיל, שהותיר את כל המפרשיות המתחרות ללא תנועה.
- "במשך 3 ימים היה "שטיל" כמו שלא ראינו כל ימי חיינו." ("ניסיון לחצות את האטלנטי", "כחול" - מגזין הספורט והשיט הישראלי)
גיזרון עריכה
- מגרמנית: Still, באותו מובן.
מובאות נוספות עריכה
- ”היה שקטון בים. מי האגם מסביב לתעלה היו כזהב ממש.“ ("הארץ", 25 בפברואר 1938, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מילים נרדפות עריכה
- דממת רוח
- גַּלֵּינֵי (לשון חז"ל)
- דממה
- שקטון (ארכאי)