שחצן
שַׁחְצָן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שחצן |
| הגייה* | shakhtsan |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ח־ץ |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
| נטיות | ר׳ שַׁחְצָנִים; נ׳ שַׁחְצָנִית, נ"ר שַׁחְצָנִיּוֹת |
- גאותן ומתנשא.
- ”תכשיטין למה הן אסורין; א"ר בא על ידי שהנשים שחצניות והיא מתרתן לחבירתה והיא שכוחה ומהלכת בהן ד' אמות.“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף לג, עמוד ב)
- אבא חנן אומר: נדב ואביהוא שחצנין, שהיו אומרים: אנו בני כהן גדול, דודנו מלך, אחי אמנו נשיא, אנו סגני כהונה – אי זה אשה ההוגנת לנו? (מדרש תהלים לפרק עח פסוק סג)
- השחצן הזה מתגאה שהוא תמיד מסיים את המבחן ראשון ובהצלחה.
מקור עריכה
- לשון חז"ל מן שחץ המקראי.