רְצִיף עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רציף
הגייה* retsif
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־צ־ף ב
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ רְצִיפִים; רְצִיף־, ר׳ רְצִיפֵי־
 
רציף בתחנת הרכבת נתב"ג.
  1. עברית חדשה (תחבורה) בתחנת אוטובוס או בתחנת רכבת: קטע מדרכה מוגבהּ שממנו עולים הנוסעים אל האוטובוס או אל הרכבת.
    • בתחנת הרכבת הזאת יש עשרה רציפים, חמישה לרכבות הנכנסות לעיר וחמישה לאלו היוצאות ממנה.
    • הודעה לנוסעים: הרכבת תצא מרציף מספר 1, ולא כפי שנרשם על כרטיסי הנסיעה.
    • קו האוטובוס יוצא מהרציף שליד אולם הנוסעים בכל עשר דקות.
  2. עברית חדשה (ימאות) מבנה ימי דמוי פלטפורמה לאורך שפת נמל או מעגן, המשמש לרתיקת אוניות, לפריקתן ולהטענתן.
    • האונייה ניתקה חבלים והתרחקה מן הרציף לקול תרועות הקהל.
    • ”ארבע ספינות בינוניות או שלש ספינות משא גדולות יכולות לעגן לאורך רציף המים העמוקים.“ ("דאר היום", 31 באוקטובר 1933, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון עריכה

  • ערבית: رَصِيف (רָצִיף).
  • האקדמיה ללשון העברית, מונחי ימאות (תשי"ב), 1953.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

   רציף בנמל

ראו גם עריכה

רָצִיף עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רציף
הגייה* ratsif
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ר־צ־ף
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ רְצִיפִים; נ׳ רְצִיפָה, נ"ר רְצִיפוֹת
  1. עברית חדשה שאינו מופסק, מתמשך ללא פערים או הפסקות.
    • הפיזיקאים סבורים שמבנה החומר אינו רציף, אלא הוא מורכב מחלקיקים שבתוכם וביניהם יש חללים.
    • הסיבה לעייפות שאתה מתלונן עליה היא כנראה שינה בלתי רציפה.
    • במהלך הקרב נכשלנו בקיום קשר רציף עם החמ"ל.
  2. (מתמטיקה) (לוגיקה) גורם שאפשר לחלק אותו לאינסוף חלקים או מקטעים, כלומר שכל חלק שנוצר ממנו יכול להתחלק שוב.
  3. (ספרות) קוהרנטי. תכונה של טקסט הכתוב בצורה ברורה, בלי מעברים חדים מנושא לנושא.
    • טקסט שכתוב בצורה לא רציפה משאיר את הקורא מבולבל, ולא מאפשר לו להבין את כוונת הכותב.

גיזרון עריכה

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: רציפות (מתמטיקה)