רְחָבָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רחבה
הגייה* rekhava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־ח־ב
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות רַחֲבַת־; רְחָבוֹת, רַחֲבוֹת־
 
רחבת הכותל המערבי בירושלים
 
רחבה במועדון
  1. משטח מרוצף גדול המשמש להתקהלות המונית, בפרט במרכז העיר או בתוך מועדון.
    • ”וְאֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר, כְּגוֹן הָרְחָבָה וְהַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַתֵּבָה וְהַסְּפָרִים.“ (משנה, מסכת נדריםפרק ה, משנה ה)
    • ”כֵּיצַד [מְשַׁלֵּם] מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית; אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית; מִצִּדֵּי הָרְחָבָה, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק ב, משנה ב)
    • "שם ברחבה היא את עצמה תשים / כמה מקסים, / אין לי מושג מה עושים" (יצאנו לרקוד, מאת הדורבנים)
    • "מְבִינִים תַּ'עִנְיָנִים מְרִימִים תַּ'מְּסִבָּה / אֲנָשִׁים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי בְּתוֹךְ הָרְחָבָה" (הפינאלי , מאת סאבלימינל)
    • "הם רקדו את עצמם לעצמם / כמו היו לבדם בעולם / הקלפים הטובים בידם / כל הלילה / על רחבת הריקודים" (רחבת הריקודים , מאת יענק'לה רוטבליט)

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה; כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי.“ (תהלים קיט, פסוק מה), ומשמע המילה בפסוק זה להלן:

פרשנים מפרשים עריכה

  • רש"י – בהלכה מרווחת ופושטת בישראל
  • ראב"ע – בדרך הרחבה
  • ספורנו – בסברה רחבה, לא בפירושים דחוקים
  • מצודות – במקום רחב ר"ל לא אכשל בדבר משפטי התורה כההולך במקום רחב שאינו נוח להכשל

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

במרכז העיר

במועדון

ראו גם עריכה

  • הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: רחבה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחבות