רוח נוחה

רוּחַ נוֹחָה עריכה

עברית חדשה (ימאות) רוח הנושבת בכיוון המקום שאליו ספינת מפרשים רוצה להגיע, ועל כן מסייעת להתקדמותו המהירה אל היעד בקו ישר, ללא צורך בסיבובים וחילופי מפנה; רוח גבית, רוח מלאה.
- ”בדרך שובם נשבה להם רוח נוחה ובלי הפסקות עברו את הדרך ב־45 שעות.“ ("דבר", 29 בספטמבר 1931, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”בעזרת רוח נוחה וערה דיה יצאו לדרך ונעלמו במהרה מראיית הארץ.“ (מיניאטורות היסטוריות ימיות, מאת מאיר שָׂשׂ, בפרויקט בן יהודה)
- ”הַזְרוֹעַ הָיְתָה מְקֻעֲקַעַת בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, כְּתוֹבוֹת כְּגוֹן “מַזָל טוֹב”, “רוּחַ נוֹחָה” אוֹ “בִּילִי בּוֹנְס בָּחוּר כָּאֶרֶז” הָיוּ חֲקוּקוֹת בְּאֳמָנוּת רַבָּה עַל אַמַת-יָדוֹ.“ (אי המטמון, מאת רוברט לואיס סטיבנסון, תרגום: אוריאל אופק, בפרויקט בן יהודה)

"באחד הבקרים הללו של המַעבר, [...] כאשר היתה הרוח טובה והספינה חוֹצה היתה במים במין מהירות נוקמנית של קיפוץ ועצבוּת [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

ערך בוויקיפדיה: כיווני השיט ביחס לרוח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Theory of sailing