קנוי
קָנוּי עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קנוי |
| הגייה* | kanuy |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־נ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ קְנוּיָה, ר׳ קְנוּיִּים, נ"ר קְנוּיּוֹת |
- לשון חז"ל מה שנרכש ונמצא בבעלותו של אדם.
- ”אמר [לה] השאילני [קורדומי] אמר קרדום שאני קנוי קונם נכסים עלי אם יש [לך] קרדום בידוע שאין לו קרדום“ (תוספתא, מסכת נדרים – פרק ד, הלכה ה)
גיזרון עריכה
- בינוני פעול מן קנה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
| השורש קנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קִנּוּי עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קינוי |
| הגייה* | kinuy |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־נ־א |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | |
- לשון חז"ל קנאה של בעל לאשתו, בעיקר בהלכות סוטה.
- ”אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים“ (בבלי, מסכת סוטה – דף ב, עמוד ב)
גיזרון עריכה
- שם פעולה מן קינא
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: jealousy
ראו גם עריכה
| השורש קנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|