קוֹלָר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קולר
הגייה* kolar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קוֹטָל
נטיות ר׳ קוֹלָרִים; קוֹלָר־, ר׳ קוֹלָרֵי־
 
כלב עם קולר לצווארו.
  1. לשון חז"ל רצועה הנכרכת סביב הצוואר להמתה בחנק או לענישה, עברית חדשה [1]הניתנת לשמירה או אף לתכשיט על צואר כלב והדומה.
    • "כשגלו ישראל מירושלים הוציא אותם בקולרים" (מדרש תנחומא, פרשת משפטים, סימן י')
    • "הכלב רשאי לשאת קולר מעור או קולר חנק. (קולר דוקרני יאסר)." (מתוך הודעת החוג הישראלי לאילוף כלבים)
    • ”הדבר יצא מפי רבי אלעזר ונתנוהו לגניבא בקולר“ (בבלי, מסכת גיטיןדף ט, עמוד א)
  2. תכשיט לצוואר.
    • הנערה הגיעה לחתונה כשעל צווארה תלוי קולר פנינים.
  3. בהשאלה: אשמה או אחריות הגורמת לייסורי מצפון.
    • ”אילו היית יודע שהנודר כאילו נותן קולר על צוארו נודר היית?“ (בבלי, מסכת נדריםדף כט, עמוד א)(3)
    • "אמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שישבו בדין הקולר תלוי בצואר כולן" (מדרש תנחומא, פרשת משפטים, סימן ו')

גיזרון עריכה

  • מלטינית: collare. המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: collar‏‏‏‏‏

מידע נוסף עריכה

  • רצועה הניתנת על צוואר בעלי חיים לצורך שמירתם בלשון חז"ל נקראת רק בשם שֵׁיר.

קוּלֶר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קולר
הגייה* kuler
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קוּלֶרִים
 
שני קולרים.
  1. מתקן שמזרים מים לשתייה בלחיצת כפתור.
    • הייתי צמא, אז שתיתי מים מהקולר.
    • המנהלת הודיעה על התקנת שני קולרים חדשים בחצר.

גיזרון עריכה

  • מאנגלית: cooler; מבסיס cool – לקרר, והסיומת -er לציון עושה הפעולה.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

  1. ראה מידע נוסף