עצב
עֶצֶב עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עצב |
| הגייה* | etsev |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־צ־ב א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | עֶצֶב־ |
- תחושה קשה ולא נעימה, מועקה; רגש שלילי, נסיבתי פחות או יותר או לחלופין הנגרם עקב גורם חיצוני שמנגד.
- ”בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ“ (משלי י, פסוק כב)
- איזה רגש אחר מחלחל בדברי מכתבו. איזה עצב מיוחד. איזה רגש עצב בעת שיודעים, שצריך להיות רגש מה, ומהו לא יודעים... "מכאן ומכאן" יוסף חיים ברנר
גיזרון עריכה
- מקבילה בערבית: השורש غضب (ע'צ'ב) במשמעות "כעס".
- משמעות המילה בעברית החדשה שונה מעט ממשמעותה במקרא. לעתים מופיעה המילה בהקשר של כעס, כגון ”וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד“ (בראשית לד, פסוק ז) או ”מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף“ (משלי טו, פסוק א), ואף המפרשים מבארים אותה כמעין זַעַף (למשל: רש"י על מלכים א א' ו' שלהלן, או השרש ע־צ־ב בספר השרשים לרד"ק).
- לעתים מופיע "עצב" במקרא בהקשר של סבל או יגיעה: ”וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ“ (ישעיהו יד, פסוק ג), או ”אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים“ (בראשית ג, פסוק טז), או לגבי פירות היגיעה ”פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי“ (משלי ה, פסוק י).
- נדמה מכך שמשמעות המילה במקרא רחבה יותר ממשמעותה בעברית החדשה.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
מידע נוסף עריכה
- לא נהוגה צורת רבים. עצב הוא שם־עצם שאינו סָפִיר, בדומה לרגשות אחרים (כגון: חמלה, רחמים, קנאה).
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: עצב (רגש) |
עָצֵב עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עצב |
| הגייה* | atsev |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־צ־ב א |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ עֲצֵבָה, ר׳ עֲצֵבִים, נ"ר עֲצֵבוֹת |
- עצוב, שחש עֶצֶב.
- ”מדת בשר ודם: אדם מוכר חפץ לחבירו - מוכר עצב, ולוקח - שמח. אבל הקב"ה אינו כן...“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ה, עמוד א)
- המצלות משמיעות שוב את צלצולן הדק והקלוקל – אבל כמה עצב קולן הפעם! , "החצוצרה נתביישה", חיים נחמן ביאליק
גיזרון עריכה
- משקל פָעֵל לפי שם־העצם עֶצֶב. המשקל מאפיין גם פועלי־מצב.
- במקרא מופיע "עצב" גם כפועל ”וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ“ (מלכים א׳ א, פסוק ו) (רש"י מפרש: "ולא הכעיסו").
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
עָצָב א עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עצב |
| הגייה* | atsav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־צ־ב א |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ עֲצַבִּים; עֲצַב־, ר׳ עֲצַבֵּי־ |
- לשון ימי הביניים אוסף של חוטים דקים, צרורים יחד, המחברים בין חלקי הגוף ובין המוח וחוט השדרה.
- העצב - לא יתחבר דבר ממנו בסחוס ולא בקשור ולא בחלב ולא בעצם, אלא בשיניים לבדם מכל העצמות, כי מתחבר בשרשיהם עצב רך "פרקי משה" פרק א', הרמב"ם
- העצבים התנועתיים מוליכים פקודות ממערכת העצבים המרכזית אל השרירים. העצבים התחושתיים מעבירים מידע ותחושות מאברי הגוף אל מערכת העצבים המרכזית.
גיזרון עריכה
- מערבית: عَصَب (עַצַב) במשמעות קרובה - עצב, גיד או מיתר.
- בימי הביניים טרם הייתה אבחנה מדויקת בין גידים ועצבים, שנקראו לעתים "גידים לבנים". גיד הנשה למשל הוא ככל הנראה עצב השת. כן ראו פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו של ד"ר אברהם שטינברג.
- בספרות הרפואה של ימי הביניים מופיעה המילה "עצב" לצד מילים אחרות שנשאלו מערבית. למשל: בפתיחת ספר הרפואה "פרקי משה" נכתב: העצב אשר יבוא לעצל בכח החוש והתנועה מהמוח וחוט השדרה מתחבר בכל עצל אם כתחלתו או בין התחלתו ואמצעותו "פרקי משה" פרק א', הרמב"ם (עצל=שריר, מערבית عَضَلَة).
- ולפניו נכתב אצל הראב"ע: וכל זה הכח העצבים וּמְשְׁכָּנוֹ במוח, לפי שממנו יתפשט לכל כחות הגוף "ספר העצמים", אברהם אבן עזרא, וראו במקור.
- יש מפרשים שמצאו משמעות זו כבר במקרא, ובפרט בפסוק ”יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי וַיַּעֲשׂוּנִי יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי“ (איוב י, פסוק ח):
- הרמב"ן אמר בפירושו על הפסוק: "ויש אומרים כי החוטים הבאים מן המוח וחוט השדרה נקראו 'עצבים' בלשון הקודש, כי כן נקראו בלשון ישמעאל 'עצב'".
- אברהם אבן עזרא כתב: "רובי המפרשים אמרו כי עצבוני הוא מלשון קדר 'בראו מיתרי הגוף'...".
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
שיכול אותיות עריכה
תרגום עריכה
מידע נוסף עריכה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך "עצב" במילון בן יהודה, מתוך "פרקים בתולדות הלשון העברית, יחידה 5", גד בן־עמי צרפתי, עמוד 65.
| ערך בוויקיפדיה: עצב |
עָצָב ב עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עצב |
| הגייה* | atsav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־צ־ב ב |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ עֲצַבִּים; עֲצַב־, ר׳ עֲצַבֵּי־ |
- לשון המקרא [ארכאי] פסל המשמש לעבודת אלילים.
גיזרון עריכה
- על הפסוק ”עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם“ (תהלים קלה, פסוק טו) מפרש מצודת ציון: "כן תקרא הצורת גלולים, כי מעצבת לב עובדיה. קורא אליה ואינו נענה". כן הוא מפרש בירמיהו כ"ב כ"ח, שמואל א ל"א ט, ועוד.
- סברה אחרת היא מלשון צורה ועיצוב דווקא, וראו בגיזרון עיצב להלן.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- צ'כית: modla
מידע נוסף עריכה
- דגש חזק בצורת הרבים. ראו: עָצָב (א).
ראו גם עריכה
עִצֵּב א עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עיצב |
| שורש וגזרה | ע־צ־ב ב, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- קבע מה יהיה מבנה של עצם כלשהו, או שינה את צורתו בהתאם.
גיזרון עריכה
- הפועל מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
- הרלב"ג אומר בפרושו על הפסוק: "עצבוני: ציירוני. כטעם 'עצביהם כסף וזהב', שהם הצלמים אשר הם מצויירים לפי הצורה אשר ירצו לעשותם; ורמז בה אל הכח המצייר אשר נתן השם יתברך בזרע; ומעניין זה ארז"ל 'אין מעציבין את הקטן' (בבלי, מסכת שבת, דף קמז עמוד א)". גם רש"י מפנה לגמרא זו, ובה הוא מפרש: "ואין מעצבין את הקטן - לשון 'ידיך עצבוני'; שמתקנים ומיישבין עצמותיו וחוליות שדרתו כמדת צלמו".
- משמעות זו של יצירה ועיצוב יכולה להתאים גם לעָצָב במשמעות פסל לעבודה זרה, כשהיא מתייחסת ליצירתו בידי אדם. אפשר והיא הרחבה של משמעות היגיעה ופירותיה שציינו לעיל (פסוקים כמו ”וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ“ (ישעיהו יד, פסוק ג), ”פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי“ (משלי ה, פסוק י)).
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
עִצֵּב ב עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עיצב |
| שורש וגזרה | ע־צ־ב א, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- גָּרַם לְעֶצֶב, הֶעֱצִיב.
- הלוויה היא אירוע מעצב מאוד.
- לשון המקרא עוֹרֵר רֹגֶז.
- ”וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ; וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב, הוּא נִלְחַם-בָּם“ (ישעיהו ס"ג, פסוק י')
גיזרון עריכה
- מן המקרא.
מילים נרדפות עריכה
למשמעות (1):
למשמעות (2):
תרגום עריכה
למשמעות (1):
למשמעות (2):
|