סמל
סֵמֶל (גם: סֶמֶל) עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סמל |
הגייה* | semel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־מ־ל |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ סְמָלִים |
- לשון המקרא דמות, פסל.
- עברית חדשה ציור או תמונה המביעים רעיון, אידאל משותף או מאפיין מרכזי של אירגון, יחידה צבאית, מוסד וכדומה.
- מנורת שבעת הקנים היא סמלה של מדינת ישראל.
- עברית חדשה מופת.
- בסיפורי ילדים רבים מרבים להזכיר את הנמלה כסמל החריצות.
גיזרון עריכה
- מילה מקראית.
- מקביל לפיניקית: 𐤎𐤌𐤋 (סמל) לאלים זכרים[1], 𐤎𐤌𐤋𐤕 (סמלת) לאלות נקבות. מקביל לאכדית: lamassatu Ištar - צלמית של האלה עִשְתָּר, סיכול עיצורים: סמ"ל <-> למ"ס, ובסיומת נקבה.
- קיים דמיון למילה היוונית súmbolon) σύμβολον) בהוראת: סימן, אות, שנשאלה ללשונות אירופה, מתחילית sún) σύν) – יחד, ובסיס bállō) βάλλω) – אשים.
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: סמל |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמלים |
סִמֵּל עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סימל |
שורש וגזרה | ס־מ־ל |
בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה היה סמל, שִׁמש כסמל.
מקור עריכה
- יצירת פועל משורש מקראי.
תרגום עריכה
- אנגלית: symbolize
- צרפתית: symboliser
סַמָּל עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סמל |
הגייה* | samal |
חלק דיבר | שם תאר |
מין | זכר |
שורש | ס־מ־ל |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ סַמָּלִים; נ׳ סַמֶּלֶת, נ"ר סַמָּלוֹת |
- דרגת חוגר בצה"ל, גבוהה מרב טוראי ונמוכה מסמל ראשון.
גיזרון עריכה
צירופים עריכה
תרגום עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ כתובת אַזַתִוַדַ, KAI 26 IV שו' 15-19.
- ↑ קוטשר, מלים ותולדותיהן, תשכ"ה; הערה בעמ' 116 מפנה למסמך המקורי שבו הוצע מונח זה כתרגום למונח האנגלי NCO (non-commissioned officer). אברהם עקביה, מילון למונחי צבא, 1951, עמ' 270: "מקורו של מונח זה בראשי־תבות סגן מחוץ למנין".
סְמֶל עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סמל |
הגייה* | smel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- [עגה ירושלמית] אחת האפשרויות של משחק הילדים חמור חדש.
- "שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות / המלחמות היו אז לא אמיתיות / היינו ילדים וזה היה מזמן." (אני וסימון ומואיז הקטן , מאת יוסי בנאי)
מקור עריכה
- סְמֶל היה כנוי למשחק זה בירושלים, אך לא התברר מקורה של המלה.[1]