לערך העוסק בתואר נָשׂוּא יחיד מן נְשׂוּאִים; ראו הצורה נשוי.

נָשׂוּא עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נשוא
הגייה* nasu
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־שׂ־א
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ נְשׂוּאִים
  1. לשון המקרא מורם אל מעלה. נלקח.
    • "נָשֻא לשוא עריך"
    • "נשוי פשע כסוי חטאה"
    • "נשואי פנים"
  2. לשון ימי הביניים [דקדוק] בדקדוק המסורתי הנשוא הוא חלק הדיבר המשלים את הנושא, במשפט פועלי הנשוא מתאר את פעולת הנושא ובמשפט תיאורי מתאר את הנושא עצמו.
    • במשפט "המציל קפץ לבְּרֵכָה", המציל הוא הנושא - מבצע הפעולה, "קפץ" הוא הנשוא - תיאור הפעולה שהנושא עשה, והבריכה היא המושא - נושא משני שעליו פעל הנושא.
    • בכל משפט שאינו שמני בלשון העברית יש נושא ונשוא.
    • נחשף בטעות שמו של נשוא התלונה (אתר וי נט ידעות אחרונות אביב תשע"ד)
  3. [לוגיקה] בתורת ההגיון הנשוא הוא משפט המתאמת או מוכחש על פי ערכיו המשתנים, כלומר על פי חלקים מהמשפט היכולים להשתנות ואשר על פיהם נקבע אישורו או הכחשתו של המשפט. (פרדיקט בלע"ז)
    • לגבי המשפט: "קליפת הפרי הבשל א' כתומה", אם ערכו של המשתנה א' הוא "תפוז", "אפרסמון" או "מנגו" אז המשפט אמת, אך אם ערכו "בננה" אז המשפט שקר.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון עריכה

צירופים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: נשוא


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים עריכה

נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא