משפט
מִשְׁפָּט עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משפט |
הגייה* | mishpat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־פ־ט |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | ר׳ מִשְׁפָּטִים; מִשְׁפַּט־, ר׳ מְשְׁפְּטֵי־ |
- הליך חוקי המתנהל לפני בית דין, ומטרתו הכרעה בסכסוכים בין הנצים או קביעה אם אדם אשם בפלילים.
- ”לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ“ (ויקרא יט, פסוק טו)
- ”המקרים האחרונים בצרפת, בנוגע למשפט דרייפוס, ביחוד עוות-הדין בענינו של זולא, עשו רושם עמוק בכל העולם“ (הפרוגרס ושנאת ישראל, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה מן (1): כלל החוקים או המצוות.
- ”וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם“ (דברים ד, פסוק ח)
- ”לו היה יודע... כי יש בקוראיו שופטים אשר למדו ויודעים משפט, כי אז לא ערב את לבו לתת לפניהם מושגים ישיביים על-אודות אהבה ותאווה“ (ממסתרי ספרותנו, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): הכרעתו הסופית של בית המשפט; פסק הדין.
- ”וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ“ (דברים כא, פסוק כב)
- ”וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ“ (מלכים א׳ ג, פסוק כח)
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): מעשה המאופיין בצדק וביושר.
- ”וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יהוה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יהוה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו“ (בראשית יח, פסוק יט)
- ”הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא“ (דברים לב, פסוק ד)
- ”וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה“ (ישעיהו ה, פסוק ז)
- לשון ימי הביניים [דקדוק] רצף מילים המצטרפות למבנה תחבירי בעל משמעות.
- ”כל מאמר שלו יש לו תוכן, כל משפט ומשפט היוצא מפיו יש לו יסוד; ובכל כעיון היוצא מעטו יש איזה דבר ברור ונאמר בהשכל.“ (דור וסופריו, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- לכל משפט בעברית יש נושא ונשוא.
- נסה לתמצת את דבריך לכמה משפטים בודדים.
- [מתמטיקה] תֵּאוֹרֵמָה; טענה מתמטית הדורשת הוכחה.
- הצלחתי להוכיח את המשפט לפיו סכום הזוויות במשולש שווה 180 מעלות.
- משפט פיתגורס קובע כי סכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר.
גיזרון עריכה
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
דין, הליך חוקי
|
בדקדוק
במתמטיקה
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: משפט (דין) |
ערך בוויקיפדיה: משפט (בלשנות) |
ערך בוויקיפדיה: משפט (מתמטיקה) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוק ומשפט |
סימוכין עריכה
- ↑ אילון גלעד, ויכוחי התחביר הראשונים לא הסתיימו היטב. זה נגמר בצינוק, באתר "הארץ", 18/05/2022