מיכל
לערך העוסק בכלי מֵיכַל; ראו מְכָל.
מִיכָל עריכה
- לשון המקרא (משמעות משוערת)
- ”וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶל הָאִשָּׁה הַבַּיְתָה וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן וַתֹּאמֶר לָהֶם הָאִשָּׁה עָבְרוּ מִיכַל הַמָּיִם וַיְבַקְשׁוּ וְלֹא מָצָאוּ וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם“ (שמואל ב׳ יז, פסוק כ)
גיזרון עריכה
המילה מופיעה פעם אחת במקרא משמעותה וגזרונה אינם נהירים. בלשנים מודרניים הציעו אפשרות כי המ"ם אינה מן המילה והוא כמו "מִן-יְכָל המים" ומשמעותו מאגר-מים, מכאן נגזרה תיבת: הכיל. על פי מילה זו[1] חודשה המילה מְכָל או מֵיכָל אך גם על בסיס מכילתא בארמית משורש כ־ו־ל.
- הצעה מרחיקת לכת: "עברו מִִ־ -כָא (הכא או כָּא כאן בארמית) [אל] המים".
פרשנים מפרשים עריכה
- רש"י: איני יודע לו פתרון לפי מחברת כל. ופתרונו לפי עניינו (הקשרו) "שבולת הנהר".
- תרגום: עברו את הירדן
- רלב"ג: פלג המים
הערות שוליים עריכה
מִיכַל עריכה
- שם פרטי לנקבה.
- ”וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת-שָׁאוּל אֶת-דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו.“ (שמואל א׳ יח, פסוק כ)
- "אנו כל בנות ישראל /חגית, מיכל וגם יעל / מבקשות ממך טובה קטנה" (למה הגדולים לא לומדים מהקטנים, מאת עוזי חיטמן)
- "טיול כמו שהיה לנו אתמול / לא היה לאף אחד בכלל; / ואם לא תאמין, אתה יכול לשאול / אותי, או את אמיר, או את מיכל." (הטיול, מאת לאה נאור)
ראו גם עריכה
מִיכְל עריכה
גיזרון עריכה
- מ[יידיש] וגרמנית הגיית השם מיכאל.