השורש ת־א־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
דמיון והשוואה
|
גזרה |
גזרת השלמים
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
נטיות הפעלים
עריכה
ת־א־ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
תָּאַם
|
תּוֹאֵם
|
יִתְאַם
|
תְּאַם
|
לִתְאֹם
|
נִפְעַל
|
נִתְאַם
|
נִתְאָם
|
יִתָּאֵם
|
הִתָּאֵם
|
לְהִתָּאֵם
|
הִפְעִיל
|
הִתְאִים
|
מַתְאִים
|
יַתְאִים
|
הַתְאֵם
|
לְהַתְאִים
|
הֻפְעַל
|
הֻתְאַם
|
מתְאָם
|
יֻתְאַם
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
תֵּאֵם
|
מְתָּאֵם
|
יְתָּאֵם
|
תָּאֵם
|
לְתָּאֵם
|
פֻּעַל
|
תֹּאַם
|
מְתֹּאָם
|
יְתֹּאַם
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
|