מוֹנוֹטוֹנִי עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מונוטוני
הגייה* monotoni
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה מונו־ + טוני
נטיות נ׳ מוֹנוֹטוֹנִִית
  1. (מוזיקה) בעל טון אחד, ללא שינוי בגובה הצליל.
  2. בהשאלה: משעמם; חד־גוני, ללא שינויים; איטי ומשרה עצבות.

גיזרון עריכה

  • מיוונית: monótonos) μονότονος), חד־צלילי; מן monós) μονός), אחד + tónos) τόνος), צליל.

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה