לַהַב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא להב
הגייה* lahav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ה־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ לְהַבִים; לַהַב-, ר׳ לַהֲבֵי-
 
לשון אש
 
חרב מימי הביניים. הלהב הוא החלק המתכתי המחובר לניצב.
 
מסוק בעל ארבעה להבים בשירות חיל-האוויר הישראלי
  1. לשון המקרא [מליצה] לשון אש, להבה.
  2. לשון המקרא הזוהר הבוהק מחלקו החד של סכין, חרב או כלי חד אחר.
    • ”פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית...“ (נחום ג, פסוק ג)
  3. לשון המקרא חלקו של סכין, חרב או כלי חד אחר, מהניצב והלאה, המשמש לחיתוך או דקירה.
  4. עברית חדשה בהשאלה מן (3): אחת מן הכנפיים במדחף.

גיזרון עריכה

  • מפרוטו-שמית: -lāhb* (לַהְב).[1] בשפות שמיות אחרות:[2] געז: lāhb ("לשון אש"),[3] ערבית: لَهَب (לַהַבּ) ("לשון אש"), ארמית יהודית ארץ-ישראלית: לַהֲב ("לשון אש"),[4] ג'יבאלי: lɛhɛb ("לשון אש"),[5] וייתכן שגם אכדית: la’bu ("מחלת עור", ואולי באופן כללי יותר "חום מידבק").[6] מ"צ קדרי סבור כי המשמעות המקורית של לַהַב הייתה לשון אש, וכי בתהליך של השאלה ציינה המילה גם את ברקם של כלי נשק ובהמשך גם את החלק המבריק בכלי הנשק, שעפ"ר היה החלק המחודד.[7]

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

   להבה


   חלקו החד של כלי נשק


   אחת מכנפי המדחף

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: להב

הערות שוליים עריכה

  1.   Leonid Kogan, Proto-Semitic Lexicon, in The Semitic Languages: An International Handbook (Stefan Weninger ed.) 179, p. 195 (2011)
  2.   ראו: Ludwig Koehler & Walter Baumgartner, The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, ערך 'לַהַב' (1999); A. Murtonen, Hebrew in its West Semitic Setting, p. 245 (1988); Wolf Leslau, Southeast Semitic Cognates to the Akkadian Vocabulary. III, Journal of the American Oriental Society, Vol. 89, pp. 18-22, p. 19 (1969)
  3.   Wolf Leslau, Comparative Dictionary of Ge'ez, p. 305 (1987)
  4.   Michael Sokoloff, A Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic of the Byzantine Period, p. 277 (1990)
  5.   T.M. Johnstone, Jibbali Lexicon, p. 161 (1981)
  6.   The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago, Vol. 9, p. 34-35 (1973)
  7.   מנחם צבי קדרי, מילון העברית המקראית, עמ' 554 (2006)