יש להוסיף לדף זה את הערך: בטט.

לֶבֶט עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לבט
הגייה* levet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ב־ט
דרך תצורה
נטיות ר׳ לְבַטִים; לֶבֶט־, ר׳ לִבְטֵי־
  1. התלבטות, מאבק בין אדם לבין עצמו בנוגע להחלטה קשה או גורלית שעליו לקבל (בדרך כלל בא ברבים).

גיזרון עריכה

  • על פי הבנה אחת במילה המקראית נלבט.
  • בלשון הארמית שורש (ܠ ܒ ܛ, המקביל לשורש העברי ל-ב-ט) מופיע בהוראת דיכוימצור . לשורש ל-ב-ט שתי היקרויות מקראיות: ”וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט“ (הושע ד, פסוק יד), ”וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט“ (משלי י, פסוק ח).
  • במדרש " מה גרם לו ילבט זה לוט שהביא לו לבטים לא יבא עמוני ומואבי ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמו

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש לבט
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית בלשון ימינו - מאמץ לקבל החלטה. בלשון המקרא ישנם פירושים שונים - ראו ביאור השורש לבט באתר ויקיטקסט.
גזרה גזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים עריכה

ל־ב־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָבַט לוֹבַט או לָבוּט יִלְבּוֹט לְבוֹט לִלְבּוֹט
נִפְעַל נִלְבַּט נִלְבָּט יִלָּבֵט הִלָּבֵט לְהִלָּבֵט
הִפְעִיל הִלְבִּיט מַלְבִּיט יַלְבִּיט הַלְבֵּט לְהַלְבִּיט
הֻפְעַל הֻלְבַּט מֻלְבַּט יֻלְבַּט -אין- -אין-
פִּעֵל לִבַּט מְלַבֵּט יְלַבֵּט לַבֵּט לְלַבֵּט
פֻּעַל לֻבַּט מְלֻבַּט יְלֻבַּט -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַבֵּט מִתְלַבֵּט יִתְלַבֵּט הִתְלַבֵּט לְהִתְלַבֵּט