כפתור ופרח
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כפתור ופרח |
| הגייה* | kaftor vaferakh |
| חלק דיבר | |
| מין | זכר |
| שורש | כ־פ־ת־ר, פ־ר־ח |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
כַּפְתוֹר וָפֶרַח עריכה
- לשון חז"ל קריאת התפעלות מליצית למראה דבר נאה; כינוי למלאכת מחשבת, מעשה אומן.
- "בשעה שהיה אדם אומר דבר מתוקן לפני ר' טרפון היה אומר כפתור ופרח, ובשעה שהיה אומר דבר של בטלה היה אומר לא ירד בני עמכם." (בראשית צא יב)
מקור עריכה
- הצרוף מופיע במשמעותו הלשונית הפשוטה (הן ביחיד והן ברבים) במקרא, בתלמוד ובכתבי קודש אחרים, בתיאור פיתוחי מנורת המקדש: ”שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים, בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח, כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.“ (שמות כה, פסוק לג)
- כביטוי התפעלות הוא מופיע לראשונה במדרש רבא. הביטוי נשמר מימות חז"ל ומשמש גם בעברית החדשה, כקריאת התפעלות ודבר שבח.
פרשנים מפרשים עריכה
לפי פירוש 'מתנות כהנה' משמש הביטוי לציון סדר נאה ויופי: "בשעה שהיה אדם אומר דבר מתוקן לפני רבי טרפון, היה אומר: 'כפתור ופרח!' - נאים ועגולים הדברים ככפתור ויפים כפרח." (מתנות כהונה, בראשית רבה צא יב).