ירד לסוף דעתו

יָרַד לְסוֹף דַּעֲתוֹ עריכה

  1. הבין בבירור את פֵּשֶׁר דבריו של אדם כלשהו.
    • אמנם בתחילה התקשה התלמיד להבין, אך בסופו של דבר ירד לסוף דעתה של המורה.
    • "ובהלכות רבינו הגדול ז"ל לא כתוב שבועה שיש לי בה, ואיני יורד לסוף דעתו בזה." (חידושי הרמב"ן, מסכת בבא מציעא, דף ה, עמוד ב)
    • "והרמב"ם בקש חשבונות רבים ולא ירדתי לסוף דעתו." (ר' עובדיה מברטנורא, מסכת עירובין, פרק ב, משנה ה)

מקור עריכה

  1. הביטוי מופיע בשינוי מסוים בתלמוד (שימוש בפעלים "הגיע" או "עמד" במקום "ירד"), כגון: "אמר רבי אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים." (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף יג, עמוד ב), ופירש"י: "לא יכלו להבין באיזה דבריו נכונים ובאיזה אין דבריו נכונים, שהיה נותן דעת מיושב והגון על אין הלכה כהלכה".

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה