טְרֵפָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טריפה
הגייה* trefa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ט־ר־ף
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות
 
כבש שנהיה טרפה
  1. בעל חיים שסופו למות בעקבות פציעה או חולי.
    • טְרֵפָה לֹא-הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה“ (בראשית לא, פסוק לט)
    • ”וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ“ (שמות כב, פסוק ל)
  2. בהשאלה: דבר מאכל שאינו כשר על פי דיני היהדות.

גיזרון עריכה

  • מקור המילה מהשורש ט־ר־ף, שכן הפציעה המדוברת בד"כ התרחשה בידי טורף.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: treyf‏‏‏‏
  • גרמנית: treife‏‏‏‏

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: טרפה


השורש טרף

השורש ט־ר־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ט־ר־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל טָרַף טוֹרֵף

(ב׳ פעוּל: טָרוּף)

יִטְרֹף טְרֹף לִטְרֹף
נִפְעַל נִטְרַף נִטְרָף יִטָּרֵף הִטָּרֵף לְהִטָּרֵף
הִפְעִיל הִטְרִיף מַטְרִיף יַטְרִיף הַטְרֵף לְהַטְרִיף
הֻפְעַל הֻטְרַף מֻטְרָף יֻטְרַף -אין- -אין-
פִּעֵל טֵרֵף גם טֵרַף מְטָרֵף יְטָרֵף טָרֵף לְטָרֵף
פֻּעַל טֹרַף מְטֹרָף יְטֹרַף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִטָּרֵף מִטָּרֵף יִטָּרֵף הִטָּרֵף לְהִטָּרֵף

מידע נוסף עריכה

עקב ההיבלעות של תי"ו הבניין ותשלום הדגש בבניין התפעל, בשורש זה יש הבדל בין הבניין נפעל לבין הבניין התפעל רק בזמנים הווה ועבר.