טוּר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טור
הגייה* tur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ו־ר
דרך תצורה
נטיות ר׳ טוּרִים
 
נשים עומדות בטור
  1. לשון המקרא פריטים המסודרים זה אחר זה בקו ישר.
    • ”וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד“ (שמות כח, פסוק יז)
    • ” וְאֶת הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנַיִם טוּרִים רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק יג)
  2. עברית חדשה קטע כתוב בעיתון.

גזרון עריכה

  • מקראי. כנראה מן שורש קשור לטווח מסודר. המקביל בארמית מתייחס למרחב או זמן: טורא 'טווח של מרחב או זמן'[1], בערבית רק לזמן: ‫طَوْر‬ (טַוְר) 'שלב'.

מידע נוסף עריכה

  • בלשון חז"ל (ובארמית מקראית[2]) קיימת המילה לא קשורה טור\טורא במשמע הר (טורי אמנון): היא המקביל לעברית צור (סלע גדול, פיוטית "הר") ולאוגריתית "עֿר" – הר (בחילופי צ־ט בעקבות חילופי עֿ־טֿ). עברית טורה 'צריח החומה' גם לא קשור, מקורו בצרפתית tour 'צריח'. גם לא קשור: המילה המקראית שוּר 'חומה' (ארמית שוּר), קשורה למילה שרשרת.[3] אבל כן קשורה למילה טירה 'טור של אבנים מסביב לעיר, חומה מסביב למושב' ומשם המושב המבוצר עצמו.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. CAL.
  2. ”מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן“ (דניאל ב, פסוק מה) = "מהטוּר [=צור] נגזרה אבן'.
  3. מילון יסטרוב פה ופה ופה.