ויקימילון

טבור

טַבּוּר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טבור
הגייה* tabur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ב־ר
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ טַבּוּרִים ט
 
  1. לשון חז"ל [אנטומיה] גומה הנמצאת באמצע הבטן, והיא צלקת של הצינור אשר מזין את העובר בהיותו ברחם.
    • ”פָּסוּל, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן; דַּדָּיו שׁוֹכְבִים כְּשֶׁל אִשָּׁה, כְּרֵסוֹ צָבָה, טַבּוּרוֹ יוֹצֵא, נִכְפֶּה אֲפִלּוּ אַחַת לְיָמִים“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ה)
    • ”מֵאֵיִן הָיוּ מוֹדְדִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִטִּבּוּרוֹ; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מֵחָטְמוֹ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל, מִצַּוָּארוֹ.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה ד)
  2. לשון המקרא בהשאלה: מרכז, אמצע. או מקום גבוה
    • ”וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַל לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר הִנֵּה־עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ...“ (שופטים ט, פסוק לז)
    • ”...וְאֶל־עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל־טַבּוּר הָאָרֶץ.“ (יחזקאל לח, פסוק יב)
    • ”ולמה נקראת שמה טבריה שיושבת בטבורה של ארץ ישראל“ (בבלי, מסכת מגילה – דף ו, עמוד א)


גזרון עריכה

  • יתכן מערבית מושאלת לפרסית: تبیر‎ טֲבּיר - בהוראת תוף (מתקשר לצורת הבטן, שהטבור במרכזה)
  • אכדית - (דֻפֻּרֻ, דבּרֻ dubburu או duppuru) בהוראת להסתלק,מסולק. כמו חבל הטבור המסולק לאחר הלידה.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: טבור
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טבורים

מקור: https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=טבור&oldid=427910