חצוי
חָצוּי עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חצוי |
| הגייה* | khatzuy |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ח־צ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ חֲצוּיָה, ר׳ חֲצוּיִּים, נ"ר חֲצוּיּוֹת |
- עברית חדשה שמחולק לשני חלקים.
- ”כירח המלא עגולים פניו, וזקנו לבן וחצוי לשנים דרך נאמני ש"צ עוטר הלחיים הוורודות ששלווה בהן ומתיקות בהן.“ (חידת הקמיעות: פולמוס עמדין-אייבשיץ, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
- "הביטי אלי ותראי שאני / חצוי וזו את החצי השני." (עד סוף העולם, מאת יוסי גיספן)
- עברית חדשה שנוטה לכאן או לכאן, בלתי החלטי.
- ”והריני מתהלך כשלבי שסוע וחצוי בין בילויים ותענוגות שבנשף ובין געגועים לידידתי.“ (הנשף, מאת שלמה שפאן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
- צורת בינוני פעול מהפועל חצה המקראי.