חס
חָס עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חס |
| שורש וגזרה | ח־ו־ס, גזרת נע"ו/י |
| בניין | קל |
- לשון המקרא (על-) העֱניק רחמים, חמל.
- ”וְאַחֲרֵי כֵן נְאֻם יְהוָה אֶתֵּן אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת עֲבָדָיו וְאֶת הָעָם וְאֶת הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת מִן הַדֶּבֶר מִן הַחֶרֶב וּמִן הָרָעָב בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהִכָּם לְפִי חֶרֶב לֹא יָחוּס עֲלֵיהֶם וְלֹא יַחְמֹל וְלֹא יְרַחֵם“ (ירמיהו כא, פסוק ז)
- ”וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ“ (דברים ז, פסוק טז)
- ”אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בָּאָה וְעָשִׂיתִי, לֹא-אֶפְרַע וְלֹא-אָחוּס וְלֹא אֶנָּחֵם: כִּדְרָכַיִךְ וְכַעֲלִילוֹתַיִךְ שְׁפָטוּךְ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה“ (יחזקאל כד, פסוק יד)
- "הוֹ, חוּסִי נָא, רַחֵמִי,אִמָּא, אֵם אֲהוּבָה.שְׂאִי לֶעָווֹן, נַחֵמִי תְּכֵלִיָּה הָעֲלוּבָה" ("הוי חוסי נא"/ תרגם: מרדכי קריצ'בסקי )
גיזרון עריכה
- מן המקרא.
- בערבית , למילה "חֲסַא" حَسَّ מספר משמעויות כמו: "להיות מונחה עפ"י מידת הרחמים","הבנה".
צירופים עריכה
מובאות נוספות עריכה
- ”וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל אָחִיו וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו נְאֻם יְהוָה לֹא אֶחְמוֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם“ (ירמיהו יג, פסוק יד)
- ”"וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה“ (יונה ד, פסוק יא)
מילים נרדפות עריכה
חַס עריכה
- (יש לשכתב פירוש זה): שלילה מוחלטת איסור