יש להוסיף לדף זה את הערך: חָנוּן.

חְנוּן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנון
הגייה* khnun
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ח־נ־ן
דרך תצורה משקל קְטוּל
נטיות ר׳ חְנוּנִים; נ׳ חְנוּנִית; נ"ר חְנוּנִיּוֹת
  1. [סלנג] כינוי גנאי לאדם ממושמע לחלוטין, או לאדם שהוא רך באפיו.
    • "אבל אנ'לא מוותר כי אני לא מהחנונים / לא מוותר ולא פוחד מהסיכונים / לא מוותר לא מוותר" (לא מוותר, מאת הדג נחש)
    • ראית את החנון הזה? הוא קיבל עליו את מטלת הסיכום.

גיזרון עריכה

  • אטימולוגיה עממית גורסת שמקור המילה הוא מחונן. רוביק רוזנטל, לעומת זאת, גורס שהמילה נתגלגלה מ"חְנוּנָה", שמשמעה נזלת בערבית מרוקאית[1]. ראו חננה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • שווא נח באות גרונית בתחילת מילה, שלא לפי כללי הניקוד הרגילים.

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: חנון

הערות שוליים עריכה

חַנּוּן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנון
הגייה* khanun
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ח־נ־ן
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות
  1. הנותן חנינה.
    • ”וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת“ (תהילים פו, פסוק טו)

גיזרון עריכה