זֶנִית עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זנית
הגייה* zenit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות
 
זנית
  1. (אסטרונומיה) נקודה בשמים הנמצאת בדיוק מעל ראשו של הצופה.
    • בעת ירח מלא, אם הירח נמצא בזנית השמש נמצאת בנדיר.
    • כוכב צדק נמצא כרגע עשר מעלות מזרחה מהזנית.

גיזרון עריכה

  • מלטינית: ימי-ביניימית: cenit, senit וממנה דרך צרפתית עתיקה cenith לצרפתית מודרנית zénith ולשאר לשונות אירופה.
  • אפשר שהמקור הוא מערבית: سَمْت‎ (סַמְת) – כיוון, מסלול; קיצור של سَمْت ‎اَلرَّأْس (סַמְת אַ־רָּאס) - הכיוון מעל הראש.

מידע נוסף עריכה

  • גם: זניט, אך הכתיב בטי"ת נחשב שגוי.[1].

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: zenith‏‏‏‏

מיזמים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: זנית

סימוכין עריכה

  1. ט' ו־ת' במילים לועזיות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 22 בינואר 2014