הִתְמַכְּרוּת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא התמכרות
הגייה* hitmakrut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־כ־ר
דרך תצורה משקל הִתְקַטְּלוּת
נטיות ר׳ הִתְמַכְּרוּיוֹת
  1. עברית חדשה תלות פסיכולוגית או גופנית לדבר כלשהו.
    • אחת ההתמכרויות הנפוצות היא התמכרות לסיגריות.
    • ”כי רק [מעשים] טובים בהתמכרות שלמה [מצדם] [...] הם האמצעים היותר נאמנים לעורר אמונה ואהבה גם בלבות אחרים.“ (על פרשת דרכים, מאת אחד העם, 1895, באתר מאגרים)
  2. תהליך שינוי בלתי רצוי ממצב צריכה רעיוני או פיזי של פעולה או חומר שמספקים ערך או הנאה, למצב צריכה קבוע או מתעצם, שמחסור בו מערער איזון נפשי או פיזי.

גיזרון עריכה

  • שם פעולה מן הפועל התמכר המקראי.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: התמכרות


השורש מכר

השורש מ־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

מ־כ־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָכַר מוֹכֵר, מָכוּר יִמְכֹּר מְכֹר לִמְכֹּר
נִפְעַל נִמְכַּר נִמְכָּר יִמָּכֵר הִמָּכֵר לְהִמָּכֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל מִכֵּר מְמַכֵּר יְמַכֵּר מַכֵּר לְמַכֵּר
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַכֵּר מִתְמַכֵּר יִתְמַכֵּר הִתְמַכֵּר לְהִתְמַכֵּר