השמיע
הִשְׁמִיעַ עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | השמיע |
| שורש וגזרה | שׁ־מ־ע, גזרת השלמים |
| בניין | הִפְעִיל |
- גרם למישהו לשמוע.
- ”עוד זה אוכל והגבירה פייגה 7 בעלת הכרס באה, משמיעה קול קשקוש המפתחות אשר בידיה.“ (כל וכל, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
- ”אמנם כי גם חבלך לא נעים הוא, אמרה רעגינא, אך הוריך עשירי ארץ המה, רבבות זהב להם ובת יחידה אחת, ולו הרהבת עֹז בנפשך להשמיעם דבר אמת, כי עתה אולי בכתה אמך יום או יומים“ (דברים כהויתן, מאת מרדכי דוד ברנדשטטר, בפרויקט בן יהודה)
- הודיע, הכריז.
- ”הרשו נא גם אותי להשמיע דעתי מרחוק באספתכם הנכבדה ויקרת-הערך לכל חובבי ציון בכל מקום שהם, שבה יציע האדון הרברט בנטוויץ את חפץ העולים לארצנו הקדושה לתור ולחקור אותה.“ (המסע לארץ הקדושה, מאת בנימין זאב הרצל, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
- מן שמע.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום למשמעות 1 עריכה
- אנגלית: caused to hear
- ערבית: أَسْمَعَ, سَمَّعَ
תרגום למשמעות 2 עריכה
ראו גם עריכה
| השורש שׁמע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|