הקניט
הִקְנִיט עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הקניט |
| שורש וגזרה | ק־נ־ט, גזרת השלמים |
| בניין | הִפְעִיל |
- אמר דברים מרגיזים, העביר ביקורת בלעג, עקץ בדברים.
- ”אמר ר' יצחק כל המקניט את חבירו אפילו בדברים צריך לפייסו“ (בבלי, מסכת יומא – דף פז, עמוד א)
- ”והתניא מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ראש השנה בשני בצורת, והקניטתו אשתו, והלך ולן בבית הקברות...“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יח, עמוד ב)
גיזרון עריכה
- לשון המשנה - ”שאם אקניטם, ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חייב לשלם.“ (משנה, מסכת ידים – פרק ד, משנה ז)
מובאות נוספות עריכה
- ”ודובר מישרים - זה שאינו מקניט פני חבירו ברבים“ (בבלי, מסכת מכות – דף כד, עמוד א)
- "מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: 'בַּשֵּׁל לִי תַּבְשִׁיל!' וְהוּא לֹא בִשֵּׁל תַּבְשִׁיל מִיָּמָיו. לַסּוֹף, מַקְדִּיחַ הוּא אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּמַקְנִיט אֶת רַבּוֹ" (תוספתא ברכות פרק ו הלכה יח)
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: tease
ראו גם עריכה
| השורש קנט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|